הקיטוב מתקדם בצעדי ענק. אנו מחבקים ומפיצים עמדות קיצוניות יותר ויותר בקלילות מטרידה, שוכחים את ההרהורים "מזוטות" או נקודת אמצע ימין שאריסטו קידם פעם. וככל שהרעיונות שלנו הופכים קיצוניים יותר, כך עולה המתח באוויר. ככל שנהיה יותר תגובתיים, כך גדל הסיכוי שהחברה תאבד את שיווי המשקל שלה.
לפסיכולוגיה יש הסבר לתופעה הזו – חשיפה סלקטיבית.
מהי חשיפה סלקטיבית?
בשנת 1957 פיתח הפסיכולוג החברתי ליאון פסטינגר את תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי, לפיה אנו נוטים לחפש הרמוניה בין האמונות, העמדות וההתנהגויות שלנו, מה שמוביל אותנו להימנע מדיסוננס מכיוון שהוא מייצר מצב של אי נוחות פנימית.
במהלך השנים בוצעו מחקרים פסיכולוגיים רבים המאששים תיאוריה זו: אנו מעדיפים מידע התומך בנקודות המבט שלנו ונמנעים ממידע שעלול לסתור אותן. אנחנו קורבנות של הטיית אישור. אנו נוטים לשים לב ולזכור פרטים המאשרים את הציפיות, הרעיונות או הסטריאוטיפים שלנו כדי להימנע מהמאמץ הנדרש כדי לשנות את האמונות שלנו ולבנות מחדש את הדפוסים המנטליים שלנו.
תיאוריה זו היא הבסיס שעליו נבנית הטיית חשיפה סלקטיבית, המכונה גם חיפוש מידע מאשר. בעיקרון, זוהי הנטייה לחפש ולהתמקד במידע התואם את העמדות, האמונות והדעות שלנו, תוך הימנעות מנתונים הסותרים אותן.
כתוצאה מכך, אנו נוטים לבחור ולקרוא מידע רק ממדיה בעלי דעות דומות. תופעה זו בולטת במיוחד בנושאים חברתיים מאוד פוליטיים, מהפלות לנישואים חד מיניים ועד לפיקוח על הגירה.
חשיפה סלקטיבית בפעולה
לאחרונה, חוקרים מUniversitat רמון ליול הם גייסו יותר מ-2.000 אנשים כדי לענות על סדרת שאלות להעריך את אמונותיהם לגבי גיוון, במיוחד את חשיבות המגוון התרבותי והאתני לחברה.
המשתתפים היו צריכים לבחור בין שתי אפשרויות: לקרוא שמונה נושאים על פליטים מנקודת מבט הפוכה משלהם; כלומר, אנשים בעד תמיכה בפליטים היו צריכים לקרוא טיעונים נגד זה ולהיפך. אם הם יבחרו לקרוא את הטיעונים נגדם, הם יכלו לקבל 10 אירו, אבל אם הם בחרו לקרוא שמונה טיעונים התואמים את אמונתם, הפרס היה פחות, 7 אירו.
חמישה חודשים לאחר מכן, המשתתפים עברו את החלק השני של המחקר, אך הם לא היו צריכים לקרוא את הטיעונים בעד או נגד הרעיונות שלהם, אלא רק לענות על שאלון שבו אמונותיהם לגבי גיוון הוערכו מחדש.
החוקרים מצאו כי 58,6% מהאנשים הפגינו הטיית חשיפה סלקטיבית מכיוון שבחרו לקרוא נושאים התואמים את אמונתם, גם אם משמעות הדבר הייתה קבלת פחות כסף. ואכן, הדעות הקדומות שלהם השפיעו גם על אמונותיהם לגבי גיוון.
אלה שהיו נגד סיוע לפליטים ולא היו פתוחים לקריאת מידע שעלול לסתור את אמונתם, היו בעלי דעות שליליות יותר על גיוון בטווח הארוך מאשר אלה שהיו גם נגד סיוע לפליטים, אך היו פתוחים להקשיב לנושאים שונים.
החוקרים הגיעו למסקנה "דעות שליליות על גיוון עשויות לנבוע, בין השאר, מהטיה להימנעות ממידע חיובי על גיוון לאורך זמן." משמעות הדבר היא שהטיית החשיפה הסלקטיבית לא רק דוחפת אותנו לנקוט עמדות מקוטבות יותר על ידי חיזוק האמונות הראשוניות שלנו, אלא גם משפיעה על ההתנהגות שלנו, ודוחפת אותנו לקבל החלטות עוד יותר לא רציונליות, גם אם פחות מועילות עבור עצמנו.
הסכנות שבהזנת אמונות
אלה השוקעים בחשיפה סלקטיבית, ולכן בוחרים בסוג מסוים של אמצעי תקשורת, נוטים יותר להאמין ולקבל כאמת כל סוג של מידע שמגיע מאותם מקורות ומחזק את דעותיהם.
למעשה, מחקרים מצאו שאנו נוטים להיות ביקורתיים יותר כלפי מידע שאינו עולה בקנה אחד עם האמונות הקיימות שלנו ורואים אותו בחשדנות. במקום זאת, אנו נוטים יותר להאמין במידע שעולה בקנה אחד עם הרעיונות שלנו, כך שקל לנו יותר להיות שולל או לעשות מניפולציות על ידי סוג זה של תוכן.
עם התפשטות האינטרנט יש לנו גישה לכמות גדולה של מידע ממקורות שונים, אבל דווקא מגוון רחב זה של אפשרויות מידע מוביל אותנו להיות יותר סלקטיביים.
למרות העובדה שהיצע המידע גדול יותר, דבר שבתיאוריה יעזור לנו להרחיב אופקים, במציאות קורה שאנו נועלים את עצמנו בבועות מידע החופפות לאמונות שלנו. רחוק מלהרחיב את נקודת המבט שלנו, אנחנו נוטים לחפש ראיות המאששות את הדרך שלנו לראות את העולם.
אלגוריתמים של רשתות חברתיות מחזקים עוד יותר מגמה זו על ידי הצעת תוכן המבוסס על המידע שכבר צרכנו. תא ההד הזה מחזק את הרעיון שאנחנו צודקים ואחרים טועים. היום יש לנו יותר "הוכחה" מאי פעם שאנחנו צודקים. גם אם זה לא.
עם זאת, דעה קדומה זו שמעניקה לנו ביטחון כוזב גורמת לנו גם להיות נוקשים יותר בחשיבה ולא סובלניים יותר לדעות שאינן חולקות. התופעה הזו, המשוכפלת ברמה החברתית, מקטבת אותנו עוד יותר, שוברת את גשרי הדיאלוג וגורמת להתפרצויות אלימות.
כוחו העצום של ריבוי
אמנם נכון שאיננו יכולים לצרוך את כל המידע שנוצר וכי לעניין מעשי גרידא עלינו לבחור אותו, אך איננו יכולים לאבד את העובדה שצמיחה מתרחשת כאשר אנחנו יוצאים מאזור הנוחות שלנו ולהעמיד את האמונות שלנו במבחן.
חיפוש מכוון של מידע קריטי על מה שאנחנו חושבים יכול להיות מאוד שימושי מכיוון שהוא מאפשר לנו להבין דרכים שונות לראות את העולם, לגלות אפשרויות אחרות וכמובן לפתח גמישות מחשבתית גדולה יותר.
אימוץ הריבוי גם עוזר לנו להתרחק מאמיתות מוחלטות ובסופו של דבר הופך אותנו לאנשים חופשיים יותר ופחות ניתנים למניפולציה. עלינו לזכור שפוסט-אמת מתפשט על ידי מניפולציה של מידע ופנייה לאמונות הקודמות שלנו, כי בדרך זו אנו פחות ביקורתיים כלפי מה שאנו קוראים. עם זאת, עם מעט מודעות וגישה פתוחה יותר נוכל לחמוק מחשיפה סלקטיבית והשלכותיה.
מקורות:
De keersmaecker, J & Schmind, K. (2022) הטיית חשיפה סלקטיבית מנבאת השקפות על גיוון לאורך זמן. עלון פסיכונומי וביקורת; 10.3758.
Frimer, JA et. אל. (2017) לליברלים ולשמרנים יש מוטיבציה דומה להימנע מחשיפה זה לדעותיו של זה. כתב העת של הפסיכולוגיה החברתית הניסויית; 72:1-12.
הכניסה חשיפה סלקטיבית, ההטיה שדוחפת אותנו לנקוט עמדות קיצוניות פורסם לראשונה בשנת פינת הפסיכולוגיה.
