צ'רלס שולץ, העיפרון שהכי אהבתי

0
- פרסומת -

אם מישהו פתאום שואל אותך: הוא יודע צ'רלס מונרו שולץ? בטח היית עונה: מי זה? אבל אם מישהו שואל אותך שוב: אתה מכיר את צ'רלי בראון? אני חושב שתשובתך תהיה: כן. ב-2022 הזה, בדיוק ב-26 בנובמבר, יהיה זה מאה שנה להולדתו של אחד הקריקטוריסטים הגדולים בהיסטוריה. צ'רלס מונרו שולץ. העיפרון שהכי אהבתי.

בבית הספר עם צ'רלי בראון

ב-1 באוקטובר, הלימודים התחילו והלכנו לבית הספר עם צ'רלי בראון בילקוט. זה קרה לפני שנים רבות ולנו הסטודנטים קראו "רמיג'יני", שכן הקדוש של היום היה רק ​​סן רמיג'יו. בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכון. הרבה זיכרונות, הרבה חברים לכיתה והחבר הכי נאמן שתמיד נח על הספסל; היומן שלי. לא סתם יומן, שהחליף נושא כל שנה, אלא יומן עם אותם נושאים. אי פעם. הם היו ה בוטנים הם נולדו ב-2 באוקטובר 1950 מעיפרון של הקריקטוריסט האמריקאי צ'רלס שולץ.

- פרסומת -

צ'רלס שולץ, למה השם הזה בוטנים?

למה השם בוטנים? המונח הצביע על המושבים הזולים ביותר בתיאטרון וגם קהל המורכב בעיקרו מילדים. שולץ מעולם לא אהב את השם הזה ותמיד נלחם כדי לשנות אותו. מליסה מקגאן, ארכיונאי ב- מוזיאון ומרכז המחקר של צ'ארלס מ. שולץ בסנטה רוזה, מסביר:

"לשולץ היה סלידה חזקה מהשם הזה לאורך חייו. ועד מותו טען שולץ שהוא היה מעדיף משהו אחר, במקום בוטןs".

"אני אפילו לא אוהב את המילה", אמר הקריקטוריסט. "לא מילה יפה. זה לגמרי מגוחך, אין לזה משמעות, זה פשוט יוצר בלבול ואין לו כבוד. ואני חושב שלהומור שלי יש כבוד".

בבית הספר עם צ'רלי בראון. כל הזמן

בבית הספר עם צ'רלי בראון, כי הרצועות האלה שהודפסו ביומן גרמו לך לחברה במהלך השיעורים. התחלת לחלום איתם. בן רגע היית על מגרש בייסבול ושיחקת איתו צ'רלי בראון, לינוס, לוסי והאחרים, ואז כועסים על עוד תבוסה. או שאתה עף איתה בשמיים סנופי, "אס תעופה" של מלחמת העולם הראשונה, באתגר מתמיד עם הברון האדום.

במקרה של בעיות "רציניות יותר", תמיד אפשר לשמוע אותך לוסי, שהעניק עצות "פסיכיאטריות" בקיוסק הקטן שלו. העולם הקטן הזה, פרבר קטן של עיר אמריקאית קטנה, הציע אינסוף רגעים של שמחה, אבל גם של הרהור. הרצועות המקוריות היו יומיות והורכבו מ-4 קריקטורות שנוצרו במיוחד כדי להכנס בקלות לדפי העיתונים.

הרצועות האלה טיילו בעולם, ומעל לכל, הן יצרו דמויות ייחודיות.

הגיבורים של הצלחה נצחית

צ'רלי בראון: הגיבור. הראש העגול, ביישן וחסר ביטחון. המפסיד הרב שנתי, מאוהב ובספורט, אבל אף פעם לא נשבר.

סאלי בראון: אחותו הקטנה של צ'רלי בראון.

סנופי: כלב ה"כלב" של צ'רלי בראון. עם השנים הוא הופך לדמות חשובה יותר ויותר. שולץ יפקיד את מכונת הכתיבה שלו לכתוב את הפרידה שלו מהקוראים.

- פרסומת -

וודסטוק: זה חבר הציפור הקטנה של סנופי.

לינוס: חבר של צ'רלי בראון. הוא תמיד נושא איתו שמיכה, מה שנותן לו ביטחון. ההגדרה "שמיכה של לינוס" הפכה לפתגמית לציון חפץ המעניק תחושת ביטחון והגנה לבעליו.

לוסי: אחותו של לינוס. אין לה אופי נחמד, כל הזמן משפילה את אחיה הקטן לינוס והכי מפחידים אותה בתוך הקבוצה. היא מאוהבת בטירוף בשרדר, שלמרות זאת מעדיף פסנתר.

שרדר: הוא מנגן בפסנתר ותמיד מוצג חזה של בטהובן.

קציצת מנטה: ילדה קטנה עם דמות טמבוי, שצ'רלי בראון מכנה "שמנה".

צ'רלס שולץ, הרצועה האחרונה, הרגש האחרון

3 בינואר 2000 הוא התאריך של רצועת הבוטנים האחרונה. שולץ נפטר ב-12 בפברואר של אותה שנה.


לפרידה מקוראיו הוא בוחר את דמותו של סנופי, אשר במכונת הכתיבה שלו כותב את המילים הללו:

"חברים יקרים, התמזל מזלי לצייר את צ'רלי בראון וחבריו כבר כמעט 50 שנה. זה היה הגשמת כל השאיפות של ילדותי. לצערי אני כבר לא מסוגל לעמוד בלוח הזמנים של רצועה יומית. המשפחה שלי לא רוצה שהבוטנים ימשיכו על ידי אחר ולכן אני מודיעה על פרישתי. כל השנים האלה הייתי אסיר תודה על ההגינות של העורכים שלנו ועל התמיכה והחיבה הנפלאה שהביעו לי מעריצי קומיקס. צ'רלי בראון, סנופי, לינוס, לוסי... איך יכולתי אי פעם לשכוח אותם..."

העיתון הלונדוני טיימס הוא נזכר בו ב-14 בפברואר 2000, עם הספד המסתיים במשפט הבא: "צ'ארלס שולץ משאיר אישה, שני בנים, שלוש בנות וילד קטן עם ראש עגול עם כלב מחמד יוצא דופן". ("צ'ארלס שולץ מותיר אחריו אישה, שני בנים, שלוש בנות וילד קטן ועגול ראש עם כלב יוצא דופן").

ולוקח את דבריו של שולץ, "צ'רלי בראון, סנופי, לינוס, לוסי... איך יכולתי אי פעם לשכוח אותם...". באמת אף פעם.

המאמר נכתב על ידי סטפנו וורי

- פרסומת -

השאר תגובה

אנא הכנס את התגובה שלך!
אנא הזן את שמך כאן

אתר זה משתמש ב- Akismet להפחתת דואר זבל. גלה כיצד מעובדים הנתונים שלך.