ישנו מיתוס נרחב שכולנו שמענו לפעמים, במיוחד כשאנחנו עוברים תקופה קשה: מה שלא הורג אותך, מחזק אותך. ללא ספק ה גמישות הוא בנוי על עמודי התווך של חוויות קשות, אלו מאלצות אותנו לפתח כוח שחשבנו שאין לנו או דוחפים אותנו אל מעבר לגבולות.
אבל החוסן שמגיע ממצבים קשים הוא דבר אחד, אחר הוא ההשפעה הפסיכולוגית שיכולה להיות לאירועים טראומטיים. למעשה, מחקר חדש גילה כי חוויות טראומטיות לא תמיד מחזקות אותנו. לפעמים קורה ההפך.
מה שלא הורג אותך לא תמיד מחזק אותך
מחקר שנערך באוניברסיטת טקסס ניתח נתונים של יותר מ-1.200 ניצולי שינויי אקלים במשך שני עשורים. הוא גילה שהיכולות הנפשיות של אנשים פוחתות לאחר שסבלו מאסונות טבע ואירועי מזג אוויר קיצוניים שמשנים באופן עמוק את חייהם.
פסיכולוגים אלו עקבו אחר אנשים שחוו הוריקנים, שיטפונות, בצורת, חורפים קיצוניים ומצבי חירום תעשייתיים באזור יוסטון בין השנים 2000 ל-2020. הם הגיעו למסקנה שהפתגם הישן "מה שלא הורג אותך עושה אותך חזק יותר" נכון למדי. אכן, בריאות הנפש סובלת אף יותר מההשפעה המצטברת של אירועים טראומטיים. במקרים אלו, הרווחה הנפשית יורדת באופן דרמטי.
מחקר דומה שנערך ב- אוניברסיטת בראון הגיעו לאותה מסקנה. לאחר ניתוח החוויות הטראומטיות של אנשים לפני ואחרי שחוו את רעידת האדמה השישית בעוצמתה שתועדה בצ'ילה, החוקרים מצאו כי אלו שחוו אירועים טראומטיים קודמים, כגון אובדן אדם אהוב, היו בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח בעיות בריאות.
ברוב המקרים, מצבים טראומטיים יוצרים תחושה של חוסר אונים נרכש מה שהופך אנשים לפגיעים יותר לאירוע השלילי הבא. התגברות על אירוע טראומטי אינה ערובה שדבר כזה לא יקרה שוב. אם מצבי הלחץ הללו חוזרים על עצמם לעיתים קרובות ואנחנו לא מצליחים לספוג אותם או להתגבר על השפעתם, סביר מאוד שהם יחלישו את בריאותנו הנפשית. טראומות חוזרות מצטברות ומערערות את האיזון הרגשי שלנו.
לסיכום, מצבי העבר המלחיצים ביותר, שנחוו בנפרד או ביחד, יכולים להפוך אותנו לפגיעים יותר לטראומה ולהגביר את הסיכוי לפתח הפרעה נפשית, כמו דיכאון, חרדה, לחץ פוסט טראומטי או התמכרות.
כיצד להגן על עצמנו מפני ההשפעה של אירועים טראומטיים?
מעל לכל, חשוב להבדיל בין מצבי לחץ ניתנים לניהול מחוויות טראומטיות שאיננו יכולים להתמודד איתם. גורמי לחץ שניתנים לניהול הם בדרך כלל פחות חמורים, מה שמאפשר לנו ליישם אסטרטגיות התמודדות שונות כדי לנהל את המצב, מבלי לחרוג מהיכולות שלנו. למצבים אלו יכול להיות פוטנציאל צמיחה עצום כי הם מאלצים אותנו לעשות זאת צא מאזור הנוחות ויחד עם זאת הם לא יוצרים מצב של ייסורים קיצוניים.
מצד שני, מצבים טראומטיים שאיננו יכולים להתמודד הם בדרך כלל בעלי אופי קיצוני יותר, כמו אונס, מלחמה או אסונות טבע. אירועים אלו לא רק מפתיעים אותנו, אלא אף יכולים להציף את יכולת ההתמודדות שלנו, וליצור רמה גבוהה של מתח רגשי שמאיים על בריאותנו הנפשית וגם מזעזע את תפיסת העולם ומערכת האמונות שלנו. לאירועים טראומטיים מסוג זה יש כוח הרסני גדול יותר, נזדקק ליותר זמן להתאושש ואולי נזדקק לעזרה פסיכולוגית.
כך או כך, חשוב לזכור שכאשר דברים משתבשים, אנו נוטים להאמין שהחוויה הכואבת תעורר איכשהו חוסן ותעזור לנו להיות טובים יותר או חזקים יותר. במהלך השנה הראשונה של המגיפה, למשל, חשבנו ש"נצא מחוזקים", אבל זה לא היה המצב.
עלינו להיות מודעים לכך שלא המצבים הטראומטיים הם שמשנים ומחזקים אותנו, אלא הדרך בה אנו מתמודדים איתם. סבל אינו כשלעצמו סוג של הארה. אם אנחנו רוצים שתהיה לכאב שלנו משמעות, שהוא יכול להיות מרומם בדרך כלשהי, עלינו לוודא שנמצא את המשמעות ולא להשלים עם הסבל בהמתנה פסיבית לגילוי מיסטי.
איננו יכולים להימלט מכמה חוויות טראומטיות ופעמים רבות איננו יכולים להגן על עצמנו מטראומה רגשית, אך תמיד נוכל לנסות למצוא בהן משמעות כדי לכלול אותן בנרטיב חיינו ולמנוע מהן פגיעה בבריאותנו הנפשית.
מקורות:
Sansom, GT et. אל. (2022) השפעות מורכבות של חשיפות למפגע על בריאות הנפש ביוסטון, טקסס. סכנות טבעיות; 111: 2809-2818.
פרננדס, קליפורניה et. אל. (2020) הערכת הקשר בין גורמי לחץ פסיכו-סוציאליים וחוסן פסיכיאטרי בקרב ניצולי אסונות צ'ילה. BJ Psych; 217 (5).
הכניסה לחיות חוויות טראומטיות לא תמיד מחזקות אותנו פורסם לראשונה בשנת פינת הפסיכולוגיה.
