אני חוזר לכתוב אחרי הרבה זמן, אני חוזר אחרי חסימה אישית לאחד הדברים שאני הכי אוהב, זה ספורט ומה זה מייצג.
זה קורה. בדיוק כמו תוקף שכבר לא רואה את הדלת ומאבד את הביטחון, כמו קשת הרועד לפני הירי לירות את החץ, כמו סופר שמחזיק את ידיו בשקט מול המקלדת ודף נייר מילה ריק.
היום אני חוזר עם השתקפות. ואני עושה את זה בימים שבהם אתה זוכר את מותו של ילד, גבריאל סנדרי.
בן 26 שלא היה צריך לעזוב, ילד/גבר שעקב אחר אחת מתשוקותיו.
ואני חושב שתשוקה לעולם לא יכולה להיות לא אליבי ולא אשמה.
תשוקה היא הדחף ללמוד לעקוב ולכבד את מה שאתה אוהב.
ואם אתה מכבד את מה שאתה אוהב זה הופך לחלק ממך.
זה מחזק אותך באמצעות נקודות החוזק שלו, זה גורם לך להיות פתוח יותר דרך הפגמים שלו.
זה מלמד אותך להסתכל על העולם אחרת.
בשבועות האחרונים השתמשתי לא פעם במילים זמינות, תשומת לב ואיכות.
עשיתי את זה לקבוצה של צעירים שמנסים להעביר את הרעיון שלאהוב את מה שאתה עושה זה לא רק לנסות לעשות את זה אלא גם לפתח את 3 המילים האלה. להעמיד את עצמך לשירות התשוקה שלך.
פיתחו אותם באמצעות שווי ערך פרקטי ולא תיאורטי הממלאים את הפסיון כמו כדור מקפץ ואינם משאירים אותו באוויר כמו בועת סבון. הם נותנים לו חומר, הם נותנים לו אחריות.
הצבת זמינות מאלצת אותך להקריב, להשתפר כדי לחיות טוב יותר את המאמץ שלך ושל בן הזוג או היריב שלך.
מתן תשומת לב היא תוצאה של הנחישות להשיג מטרה, המחויבות בשל הזמן שהושקע ולא אבוד.
מחפשים איכות כדי ליהנות יותר, לחזק את ה- Passion עוד יותר ולשאוף להגדיל אותו.
ואז חשבתי על כמה חשוב לעשות טעויות תוך כדי יציאה לדרך הזו ועד כמה חשוב לא להיות לבד בזמן שעושים את זה.
טעות, עימות, עימות, השתקפות, שיתוף. דרך הסגולה שעושה גברים טובים יותר.
Le יחסים הם המוצא של התשוקה במשמעות המסובכת ביותר שלו, כי שיתוף במה שאתה אוהב הוא אחד הדברים הקשים והנפלאים ביותר לעשות.
אני סוגר עם זהות וייצוג. מי שעוקב אחרי התשוקה שלו רוצה וצריך למצוא מקום, זמן ומקלט במכלול שמזהה ומייצג אותו, הבית להגן עליו, השעות לבלות, החיבוק שאחרי התבוסה.
אני מקווה להתאושש במומנטום.
כבר יש לי משהו בחבית.
סעיף זמינות, תשומת לב ואיכות בא ספורט נולד.
